Get in touch
555-555-5555
mymail@mailservice.com
מאמרים
החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח - 1998 (להלן: "החוק") הוא הדין אשר אוסר, בין היתר, על הטרדה מינית במקום העבודה. מטרת החוק: בסעיף 1 לחוק, דאג המחוקק לציין את מטרתו של החוק, כדלקמן: "חוק זה מטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים." איסור הטרדה מינית והתנכלות: סעיף 4 לחוק קובע כי "לא יטריד אדם מינית את זולתו ולא יתנכל לו". מהי הטרדה מינית: סעיף 3 לחוק קובע כי הטרדה מינית הינה כל אחד מן המעשים הבאים: סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני; מעשים מגונים; הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות; התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות; התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית. כמו כן, קובע סעיף 3 לחוק, כי הטרדה מינית הינה גם הצעות או התייחסויות כאמור בסעיפים 3 או 4 דלעיל, המופנות לעובד במסגרת יחסי עבודה תוך ניצול מרות ביחסי עבודה, זאת גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות. מהי התנכלות: באשר להגדרתה של התנכלות, קובע סעיף 3 לחוק, כי "התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית." הטרדה מינית והתנכלות - עבירות: סעיף 5 לחוק, קובע כי הטרדה מינית והתנכלות הינן עבירות אשר נקבע להן עונש מאסר. כמו כן, קובע סעיף 5 לחוק איסור בדבר פרסום ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירות של הטרדה מינית או התנכלות או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירות אלו, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לו, ובין בדרך אחרת. העובר על איסור זה מבצע עבירה ודינו - מאסר שנה. הטרדה מינית והתנכלות - עוולות אזרחיות: בנוסף להיותן של הטרדה מינית והתנכלות עבירות פליליות, קובע סעיף 6 לחוק כי הטרדה מינית והתנכלות הינן עוולות אזרחיות ואשר בגינן רשאי ביהמ"ש, בין היתר, לפסוק פיצוי שלא יעלה על סך של 50,000 ₪, ללא הוכחת נזק. חובות המעסיק: סעיף 7 לחוק, קובע כי על מעסיק לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה ולטפל בכל מקרה שכזה. לשם כך, קובע הסעיף, כי על המעסיק לפעול בדרכים הבאות: לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה; לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית או התנכלות שידע אודותיהם, וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות המעשים האמורים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב ההטרדה או ההתנכלות; מעסיק המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שענינן הטרדה מינית או התנכלות והטיפול בהן, ולפרסם את התקנון בקרב עובדיו. סעיף 7 לחוק קובע, כי מעסיק שלא מילא אחר חובותיו הנ"ל יהיה אחראי לעוולה אזרחית, כאמור לעיל. כמו כן, קובע סעיף 8 לחוק, כי אי פרסום תקנון, כאמור לעיל, מהווה עבירה שדינה קנס. חשוב לציין, כי לצורך ביצוע חובות המעסיק על פי הסעיף הנ"ל, הותקנו תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), תשנ"ח - 1998.תגיות: מניעת הטרדה מינית, חוק הטרדה מינית, התנכלות בעבודה, עורך דין לעניייני עבודה בחיפה , דיני עבודה קריות
הכללת זכויות סוציאליות בשכר העבודה הוראות שונות במשפט העבודה המגן קובעות, כי לא ניתן לכלול זכויות סוציאליות שונות בשכר העבודה ומכיוון שמדובר בהוראות קוגנטיות, הרי שלא ניתן להתנות עליהן בהסכם העבודה. אולם, ישנן זכויות סוציאליות אשר בתנאים מסויימים ניתן להכלילן בשכר העבודה, הכל כפי שנפרט להלן. גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית סעיף 5 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 (להלן: "חוק הגנת השכר"), קובע כי עובד אשר נקבע לו שכר עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, אזי, רואים את השכר שנקבע לו כשכר רגיל בלבד, כלומר, כשכר ששולם בעד שעות העבודה הרגילות בלבד ולא גם עבור עבודה בשעות נוספות ובשעות המנוחה השבועית, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי וההסכם אושר לעניין זה על ידי שר העבודה והרווחה. דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה הוראת סעיף 5 לחוק הגנת השכר חלה גם לגבי דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה. כלומר, עובד שנקבע לו שכר עבודה הכולל תשלום דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה - יראו את השכר שנקבע לו כשכר רגיל בלבד. פיצויי פיטורים סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963, קובע, כי ניתן לכלול את פיצויי הפיטורים בשכר העבודה, רק אם הוסכם על כך במפורש בהסכם בין המעסיק לבין העובד וההסכם אושר על ידי שר העבודה, ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורים. חיסכון פנסיוני בעניין זה לא קיימת הוראה ספציפית בדין או בצו ההרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה, אך סבורים אנו, כי נכון יהא לומר, כי לא ניתן לכלול בשכר העבודה הפרשות לביטוח פנסיוני, שכן, הכללת הכספים המיועדים לפנסיה בשכר העבודה ואי ניכוי משכרו של העובד כספים לביטוח פנסיוני, סותרים את מטרת החיסכון הפנסיוני, גורמים לעובד לנזק ואינם מקיימים את ההוראות הקוגנטיות של צו ההרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה. דמי הבראה הכללת דמי ההבראה בשכר העבודה הינה אפשרית, אך צריכה להיות בהסכמה בכתב ולהופיע בתלוש השכר באופן גלוי, ברור וכרכיב נפרד. כמו כן, יש לעדכן את דמי ההבראה בהתאם לשינויים בתעריף ליום הבראה ובהתאם לוותק של העובד במקום העבודה. החזר הוצאות נסיעה בדומה לדמי ההבראה, ניתן להכליל בשכר העבודה את החזר הוצאות הנסיעה של העובד, זאת בהסכמה בכתב, באופן גלוי וברור בתלוש השכר, וכרכיב נפרד. כמו כן, יש לעדכן את דמי הנסיעות בהתאם לשינויים בשיעור השתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה של העובד המתעדכן מעת לעת. תגיות: דמי הבראה, פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות, פיצויי פיטורים חיפה , דיני עבודה חיפה
פיצוי הלנת שכר ופיצוי הלנת פיצויי פיטורים חוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958 (להלן: "החוק") הוא אשר מגדיר מהו שכר מולן ופיצויי פיטורים מולנים ואשר קובע פיצוי בגין הלנת שכר ופיצוי בגין הלנת פיצויי פיטורים. פיצוי הלנת שכר על פי החוק, שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עד תום החודש בעדו הוא משתלם, ואילו לא שולם עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלומו, יראוהו כשכר מולן. לדוגמא, את שכר העבודה לחודש ינואר יש לשלם עד ליום 31 לחודש ינואר, אך יראוהו כשכר מולן רק אם לא שולם עד ליום 9 לחודש פברואר. כמו כן, קובע החוק, כי בגין שכר מולן יחויב המעסיק בתשלום פיצוי הלנת שכר, שייקבע לפי הסכום הגבוה מבין אלה: (1) בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה – החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו – החלק העשירי מהשכר המולן; (2) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי. חשוב לציין, כי הזכות לקבל או החובה לשלם פיצוי הלנת שכר אינה ודאית וחד משמעית, שכן על פי החוק רשאי בית הדין האזורי לעבודה להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו. פיצוי הלנת פיצויי פיטורים לעניין המועד לתשלום פיצויי פיטורים קובע החוק, כי המועד לתשלומם הינו המאוחר שבין המועדים האלה: (1) יום הפסקת יחסי עובד ומעביד; (2) המועד שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורים על-פי הוראת הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה החלה על העובד; (3) אם נקבעה, על-פי חוזה עבודה או הסכם אחר, זכות לפיצויי פיטורים העודפת על זו הקבועה בחיקוק, בהסכם קיבוצי, בהסדר קיבוצי אחר או בצו הרחבה – היום שנקבע לתשלום פיצוי הפיטורים על-פי אותו חוזה עבודה או הסכם, ואם לא נקבע יום כאמור והזכות כאמור נקבעה לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד – היום שבו נקבעה הזכות; (4) אם נקבעה, על פי הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה, זכות לפיצויי פיטורים לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד ולא נקבע מועד לתשלומם – היום שבו נקבעה הזכות; (5) אם הזכות לפיצויי פיטורים מותנית, על פי הוראה שבחיקוק, במילוי תנאי מצד העובד לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד או במילוי תנאי במשך תקופה מסויימת שלאחר אותו יום – יום מילוי התנאי האמור או יום תום התקופה האמורה, לפי העניין. על פי החוק עובד אשר התפטר מעבודתו ורואים את התפטרותו כפיטורים לעניין תשלום פיצויי פיטורים, לא יחול לגביו המועד לתשלום פיצויי פיטורים כמפורט לעיל, אלא לאחר שנמסרה למעסיק קודם לכן דרישה בכתב לתשלום הפיצויים תוך ציון העילה לדרישה (לדוגמא: התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי, התפטרות בגין הרעה מוחשית בתנאי עבודה, התפטרות לצורך טיפול בילד ועוד); נמסרה הדרישה למעסיק לאחר המועד האמור — יחול לגביו המועד לתשלום הפיצויים ביום מסירת הדרישה. כמו כן, קובע החוק, כי יראו פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם, כאשר פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה כדלקמן: (1) שולמו פיצויי הפיטורים בתקופה שבין היום הששה עשר לבין היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם – הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו; (2) שולמו פיצויי הפיטורים לאחר היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם — הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולמו פיצויי הפיטורים; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי. עוד חשוב לציין, כי כמו באשר לפיצוי הלנת שכר כך גם באשר לפיצוי הלנת פיצוי פיטורים רשאי בית הדין האזורי לעבודה להפחית פיצוי הלנת פיצויי פיטורים או לבטלו, אם נוכח כי פיצויי הפיטורים לא שולמו במועדם בטעות כנה או בגלל נסיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים שיש בהם ממש לדעת בית הדין או חילוקי דעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עובד ומעביד או אם הזכאי לקבלת פיצויי הפיטורים לא מסר למעסיק, לפי דרישתו, פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי כאמור והדרושים לענין קביעת הזכות לפיצויי הפיטורים או שיעורם. בנוסף, קובע החוק, כי מי שזכאי לקבל מקופת גמל את פיצויי הפיטורים או חלק מהם מכוח תשלומים ששילם לה מעסיק, לא יהיה זכאי לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים על הסכום המגיע לו מקופת הגמל, על פי זכותו האמורה, אם המעביד הודיע לקופת הגמל בכתב, תוך 15 ימים מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים, כי הוא מסכים לתשלומם. תגיות: הלנת שכר, פיצוי הלנת שכר, חוק הגנת השכר, עורך דין דיני עבודה חיפה , דיני עבודה קריות, פיצויי פיטורין
